בחורף
2015 השתתפתי ב"הכשרה בתיאטרון פלייבק לנשים יוצרות".
בת
דודתי המופלאה, נילי לוברני-רולניק, הנחתה את הסדנה המרתקת הזאת.
"נלמד
כיצד לתת ביטוי יצירתי לאופן שבו אנו חווים ויוצרים את המציאות,
נלמד
כיצד להקשיב, לזהות ולהציג את הגרעין הדרמאטי שבסיפור,
נתנסה
בעקרונות יסוד באימפרוביזציה, נערוך הכרות עם 'ארגז הכלים'
של תיאטרון
פלייבק, ונתנסה בתפקידים השונים שמהם מורכב הפלייבק:
מספרת,
שחקנית, מוסיקאית, מנחה, קהל.
15
מפגשים, בין 20:00-23:00, ימי א', מרכז ביכורי העיתים, תל-אביב."
הרבה
זמן רציתי ללמוד ולהבין יותר מה זה פלייבק, שהכרתי
קצת, בזכות הופעות
האנסמבל של נילי, שראיתי כמה וכמה מהן. בשבילי זה היה בּוּל. הצטרפתי.
הַמַעֲבָּדָה
שלי בקעה מהסדנה הזאת, מהמפגשים האלה, שלא החמצתי אף אחד מהם,
שהיו
עבורי זכות גדולה. במהלך חודשי הסדנה, מדי שבוע, כדי לא לשכוח את מה
שלמדתי,
את החוויה שחוויתי, כתבתי מן יומן, שטרם נפגשתי איתו מאז.
כשאעשה
זאת, ואם זה יתאים, אציג גם אותו באחד משולחנות מעבדתי,
ובינתיים, שיתפתי בַּפרטים האלה כהקדמה למעשייה הבאה עלינו לטובה:
ביום
רביעי שעבר, ה' בניסן תשע"ו, התקשרה אליי רֶלָה גרליק, חברתי, יקירתי,
אחת מחמש הנשים שהרכיבו את סדנת הפלייבק האינטימית שזכינו לחוות יחדיו.
אחת מחמש הנשים שהרכיבו את סדנת הפלייבק האינטימית שזכינו לחוות יחדיו.
"אפי,
את בבית היום? אני שולחת אלייך את הבן שלי, שיביא לך מצה שמורה," היא
הודיעה
לי.
לרֶלה
ולבעלה, הרב שמעון גרליק, שגרים בנהרייה, יש 11 ילדים, שיהיו בריאים.
במהלך
סדנתנו, הזוג טס לבולטימור, כי נולדה להם שם עוד נכדה, ולפריס, לטקס
אירוסין
של בת אחרת, שאל חתונתה הוזמנו כולנו, בנות הסדנה. החתונה התרחשה
בכפר
חב"ד, מקום הולדתה ובית גידולה של רֶלה, בו חיים הוריה עד היום.
כשיצאה הכלה היפהפייה מחדר הייחוד, גם נילי
ואני, ביחד עם אמה, אחיותיה
וחברותיה,
רקדנו איתה במרץ, אך מאז החתונה (שאת ההזמנה המסורתית אליה עיצבה הכּלה המוכשרת),
לא הזדמן לי להתעדכן בשלומה של רֶלה המדהימה המיוחדת במינה, היפהפייה בעצמה.
והנה, חיליק גרליק בדלת דירתי התל אביבית. הוא הגיע על הקטנוע שלו, יפֶה כמו כל בני
המשפחה הזאת, מחייך ונחמד כל-כך, כבר אבא בעצמו, הילד הצעיר הזה, שגר בכפר
חב"ד, עם אשתו, "שיש לה 16 אחים ואחיות," הוא עידכן, אחרי שנכנס לביתי, הכיר
ושוחח איתי ועם ידיד וותיק שהתארח אצלי, והסביר לנו על המצות השמורות שהיו בידו,
ומונחות כעת על שולחני, ממתינות.
סיפרתי מעט אודות המשפחה המופלאה הזאת, כדי להסביר מעט את הרקע למוזיקה
שבחרתי לשדר ממעבדתי לרגל החג.
גם
אני פיניתי מקום לחתן, שהובל אל כסא הכלה, שהתפללה בדבקות.
הוא היה אחוז
בזרועותיו בידי האבות, מלווה בקרוביו ובחבריו שהילכו סביבו,
ובמנגנים שביצעו את "4 בּבוֹת", ששמעתי לראשונה.
ובמנגנים שביצעו את "4 בּבוֹת", ששמעתי לראשונה.
הניגון
המרגש, במעמד המרגש, נגע בנימי נפשי והרעידם.
בחרתי בשני ביצועים. בראשון יש הסבר על הניגון, שמושמע ברקע,
והשני,
הוא ביצוע יפהפה שלו, לטעמי. חג שמח.