פרנץ

הוא חיכה בסבלנות בחנות בפּראג, עד שהגיע אליה, בסוף דצמבר, אוֹרי,  בְּני,   

ואסף אותו אליו, כדי להעניק אותו לי. ארוז היטב הוא הגיע עד אליי, לתל-אביב.

יש לו הרבה אור, נוף וחברים על המדף שצופֶה על הפרספקטיבה שלנו. 
הוא מתוק ואהוב בדיוק כמו שהוא נראה, וגם 'סְתכּלוּ איזו בָּמה סידרתי לו, לַהִצטלמוּת.

(כי קפקא, זה לָמָה קוראים לו פְרַנְץ)