1.
הפְרֶזיוֹת שנובטות שוב באדניות שלי, שפורחות באדום ארגמני וצהוב לימוני,
הפְרֶזיוֹת שנובטות שוב באדניות שלי, שפורחות באדום ארגמני וצהוב לימוני,
שקְמֵלות סופית בַּצנצנת שעל שולחן האוכל, אחרי שהספיקו לבַשׂם בניחוחן
את ביתי-מעבדתי, אחרי שהספקתי שוב ושוב לְהַסניפַן.
3.
טיול בוקר-שבּת בשבילֵי היער שבפאתי מושב בְּקוֹע, שליד לטרון :
טיול בוקר-שבּת בשבילֵי היער שבפאתי מושב בְּקוֹע, שליד לטרון :
שדה חיטה ירוקה מוקף באורנים וברושים, שביניהם רקפות, כלניות,
פִּשתָה, שיטָה,
שוּמים, כרכומים, דרדרים סגולים, והכי הכי, פרחי הבּר הקטַנטַנִינִים, שכמה נחמד
ללמוד ולדעת את השמות שלהם)
ללמוד ולדעת את השמות שלהם)
בַּמשעול בלב שדות פסעתי לצד א"א ונשמתי ירוק ופריחות.
מול הטבע, ציוצי ציפוריו, תִפרַחתוֹ ותִפאֲרתוֹ, לגמתי קפה שחור, מורתח על גַזִיה,
ונזכרתי בחניכותיי אהובותיי מרמת-אפעל, אלה שהייתי מדריכה שלהן בצופים.
במשך שנתיים (כתות ה'-ו' שלהן, ט'-י' שלי) בילינו ביחד שעות קסומות.
זאת הייתה קבוצת ילדות משובחות, חכמות ומוכשרות, טובות ומעניינות.
היינו נפגשות פעמיים בשבוע, לא
הייתה סביבנו שום מסגרת נוקשה,
עשיתי אִתן מה שהתחשק לי וזה היה נפלא.
הכנתי לנו המון פעולות מעניינות, כתבתי לנו הצגות מוזיקליות שביימתי,
הופענו, ניגנו, שרנו, צחקנו, דיברנו, התחפשנו, שיחקנו, אהבתי אותן מאוד
והן השיבו לי אהבה.
הכנתי לנו המון פעולות מעניינות, כתבתי לנו הצגות מוזיקליות שביימתי,
הופענו, ניגנו, שרנו, צחקנו, דיברנו, התחפשנו, שיחקנו, אהבתי אותן מאוד
והן השיבו לי אהבה.
באביב, היינו מטיילות ביחד בַּשדות ובפרדסים שהקיפו אז את השכונה,
קוטפות תפוזים וחמציצים, מכינות לנו זרים קטנטנים יפהפהיים מְעַלעלים,
פרחי הדרים, סביונים, טוֹפַחים, שיבולת שועל וחרציות.
קוטפות תפוזים וחמציצים, מכינות לנו זרים קטנטנים יפהפהיים מְעַלעלים,
פרחי הדרים, סביונים, טוֹפַחים, שיבולת שועל וחרציות.
כולן היו בנותיי. משערת שגדלו להיות נשים מרתקות, יודעת שאחת
מהן רופאה,
אחת עורכת-דין בכירה, ועוד אחת היא דפנה ברק-ארז, שופטת בית
המשפט העליון.
בטח שגאווה. וחַיכָן גם.
כיף לקרוא הרשימות שלך.
השבמחקתודה.
פורים שמח.
תודה! כיף לקרוא תגובות, גם אם אין לי מושג מי כתב לי אותה... שמחה שמשמחת.
מחקכיף לקרוא הרשימות שלך.
השבמחקתודה.
פורים שמח.