לפני כמה
שנים גיליתי, לשמחתי, את זכאותי להיות מנויה בספרייה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה.
לעתים
אני קוראת ממש, אך לרוב, בשנים האחרונות, אני קוראת בהאזנה.
הספרייה,
שהתחדשה באתר משוכלל, מסבה לדיגיטל את אוצרותיה המוקלטים,
ומדי שבוע מדווחת לקוראיה מה חדש על מדפיה, חדש ממש, וחדש-ישן, שתורגם לדיגיטלית.
לאחרונה, זכה בדיגיטליות גם ספרה המצוין של עדה למפרט "האבולוציה של האהבה".
ומדי שבוע מדווחת לקוראיה מה חדש על מדפיה, חדש ממש, וחדש-ישן, שתורגם לדיגיטלית.
לאחרונה, זכה בדיגיטליות גם ספרה המצוין של עדה למפרט "האבולוציה של האהבה".
קראתי את
הספר הזה מזמן, כשיצא לאור, והשבוע, כשהאזנתי לו, ובהקראה טובה, רציתי,
כמו אז, שכולם ישמעו את טענותיה
והגותה של פרופ' למפרט. לולא מחשבתה והסבריה
הבהירים, הרב-תרבותיים,
הרב-תחומיים והמעמיקים, כתיבתה השנונה וגם ההומור שלה,
לא היה לי סיכוי להציץ מעבר
לחלון שהיא פתחה לי, להבין, לחשוב, לפסוע בשבילים
המרתקים שמשרטט הספר הקריא הזה.
בעניין
ובתענוג האזנתי לו השבוע. שמחתי להיפגש שוב עם האשה החכמה שכתבה אותו.
שמחתי
על ציטוטיה, חלקם ממקורותינו, שמחתי על בהירות מחשבתה, התגאיתי בנוכחותה
בארון
הספרים ההגותי, החילוני, הנשי, היהודי והפמיניסטי שלי.
את כל
הלינקים האלה עוררה בי שוב האשה המרשימה הזאת, שבעבודתה כחוקרת הציגה
עמדה נחרצת
בזכות פרשנות של מגוון ההתנהגויות האנושיות על בסיס אבולוציוני-גנטי,
כולל התפתחותם של רגשות.
נזכרתי גם בסדרה המצוינת של ארי פולמן - "החומר שממנו עשויה האהבה",
בה מופיעה
גם עדה למפרט. זאת סדרה דוקומנטרית מעולה, שאם לא ראיתם – כדאי לכם.
לפני 12
שנים, כשהסדרה שודרה לראשונה בערוץ 8, כתב
עליה יפה רענן שקד:
"החומר שממנו" היא חקירה מהורהרת על נושא מופשט – אהבה –
והיא לא
משעממת לשנייה...פולמן עושה כאן תעודה כמו משורר, ושירה כמו דוקומנטריסט.
הוא עט על הנושא המופשט שלו ומרים, עם פינצטה, כמה סיפורים מרהיבים
שמאירים את
הנושא באור גדול. פולמן ממש לוכד כאן משהו חמקמק במעופו,
ומביא אותו, חי ומפרפר,
אל המסך."