נספח [2] לסינרומן

חשפתי כאן את פרשת א' הבלש. ומה היה לפניה? 

במקום להתקדם בסינרומן, להצליח להשלים סופסוף את הסיפור, הולכת וגוברת סקרנותי
להעמקת מחקרִי אודותיי. מתעצמת תשוקתי לחידוד הפוּקוּס, להגדלת ה-ZOOM IN, 

ולכן ממשיכה להשתהות ולחפש את ההתחלה. איך הכול התחיל. 

הכול התחיל כש... 

אלה המלים הראשונות בַּסיפור הראשון שבספרי הראשון.
כתבתי אותן, ואת הסיפור שאחריהן, כדי לנסות להסביר משהו 
לְפסיכולוג מספר 2 שלי, איתו נפגשתי אז, ב-1992. 

הכול התחיל. 

לְמַה התכוונתי? לְמה בדיוק עניתי? מה התחיל אז? איזה הכול?
רק השתלשלות האירועים עליהם סיפרתי? 
מה רציתי ולא הצלחתי אז להבין, לנסח, לפענח.   

כתבתי את הסיפור הזה שנה לפני שילדתי את בְּני, 
שנה לפני שיצא לאור ספרי הראשון, ודווקא אותו,  
שנכתב אחרון, בחרתי להיות הראשון מבין שבעת הסיפורים שבספר. 

"זה הסיפור היחיד האוטוביוגרפי," הייתי מדגישה תמיד. 

עכשיו אני מחייכת ומלטפת את קודקודה של האשה הצעירה והמבוהלת שהייתי.

רק הסיפור הזה, אה? הרי אפילו בו לא סיפרתי את כל האמת. 
לא כתבתי שהם כינו אותי "מסריח", הבּנים. 
לא הצלחתי אז אפילו לכתוב את זה, ש-לי, לַילדה היפה והשזופה, 
הספורטאית והמוכשרת, הטובה והחכמה שהייתי, לי הם קראו מסריח.